במדינת ישראל קיימות כ – 38 מכינות קדם-צבאיות (דתיות, שאינן דתיות, ומעורבות) המשלבות לימודים בתחומי עניין שונים והתנדבות בקהילה במינונים שונים. המכינות הוקמו מתוך צורך אמיתי בחברה הציונית דתית לחיזוק האמונה וההתמודדות עם המפגש בשרות הצבאי עם העולם שאינו דתי ולהעמיד בשדרה הפיקודית בצה"ל חניכים מהציונות הדתית. המשימה בוצעה בצורה הטובה ביותר וכיום ניתן לראות בכל יחידות צה"ל חובשי כיפות סרוגות בוגרי מכינות קדם צבאיות בתפקידי פיקוד (מפי"ם, מגד"ים).
בשנת 1995 לאחר רצח רבין ובעקבותיו הבינו בחברה הישראלית שיש משהו מיוחד בגיל הזה שבין תיכון לצבא. תקופה שהנער/ה אינם תלמידי תיכון עם כל המשתמע מזה ועדיין אינם חיילים/ות וניתן וצריך לנצל שנה זו לפיתוח דור של אזרחים חיילים, מפקדים שיהיו מודעים חברתית, שיהיו מנהיגים ביחידה הצבאית, בשכונה, בקהילה, לעשות שינוי בחברה הישראלית ולצאת מה"בועה" למרחבים שאינם מוגנים: לעיירות הפיתוח, לישובים ולשכונות מצוקה ושם ומתוכם ללמוד לחיות כקהילה, כקבוצה, ללמוד להכיר ולראות את האחר, להבין את המשמעות של חיים קשים, להתנדב ולתת ולתת ולתת.
מטרות שנת המכינה
המכינות הקדם-צבאיות הוקמו מתוך מגמה להכין את בני-הנוער, בוגרי מערכת החינוך, לקראת שירות משמעותי בצה"ל, לעודד התנדבות ליחידות קרביות, יחידות מובחרות ולמסלולי פיקוד וקצונה. להעניק להם חוסן רוחני ופיזי לקראת המפגש עם חיי הצבא, לטפח מנהיגות צעירה, להעשיר את עולמם הרוחני-ציוני, להכשיר בני-נוער הנוטלים על עצמם אחריות, חדורי תחושת שליחות, ונכונים לשאת במשימות ובאתגרים הלאומיים בתחומי הביטחון, החברה, החינוך ועוד. במסגרת שיתוף-פעולה בין משרד החינוך למשרד הביטחון וצה"ל, מעניקה המדינה למכינות הקד"צ המתאימות "מטרייה" ממשלתית הכוללת: הכרה ממלכתית, הקצאת משאבים, אישור דחיית-שירות לחניכים, וגיבוי כללי לפעילותן. (לאחר תקופת נסיון של שנתיים).
נתונים כלליים
בשנת תשמ"ט 9-1988 קמה המכינה הקד"צ התורנית הראשונה - "בני-דוד" ביישוב עלי. בשנת תשנ"ח 8- 1997 הוקמה המכינה הקד"צ הכללית ("חילונית") הראשונה - "נחשון" ביישוב נילי. באותה שנה, תשנ"ח 8- 1997 פעלו בסך-הכל 6 מכינות קד"צ מוכרות, ובהן כ-700 חניכים. בשנת תשס"ג 2002/3 פועלות 23 מכינות קד"צ מהן 13 מכינות ו"שלוחות" קד"צ תורניות, ו-10 כלליות, לבוגרי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, ובהן סך הכל כ-1200 חניכים, בנים ובנות. בשנת תשס"ז 2006/7 פועלות 31 מכינות קד"צ, מהן: 24 מוכרות ומתוקצבות, 6 מכינות קד"צ בהקמה, מהן 4 חדשות שנפתחו השנה. בהן 16 מכינות תורניות, דתיות, ו-15 מכינות כלליות ומעורבות. בכל המכינות הקד"צ נקלטו בראשית השנה 1842 חניכים!
מפעל משגשג ומצליח
בשנים האחרונות ניכר לחץ מתמיד וגובר לפתיחת מכינות קד"צ חדשות, וכן לאשר גידול במספר החניכים במכינות הקד"צ הוותיקות. בין הגורמים לתופעה חיובית ומעודדת זו: >>>ההצלחה הרבה של המכינות הקד"צ הוותיקות, והיוקרה הציבורית שצוברת התכנית. >>>ההערכה הרבה לה זוכים בוגרי המכינות הקד"צ במסגרת צה"ל ובחברה האזרחית. >>>מתן מענה לאוכלוסיות בני-נוער שטרם נחשפו לתוכנית זו. >>>רצון לגייס ולהפעיל צעירים ישראליים חדורי תחושת שליחות, באזורים וביישובים הזקוקים לסיוע ותמיכה חברתית-חינוכית-ערכית. >>> יוזמות ורעיונות חדשניים לפיתוח מכינות קד"צ בעלות אופי מיוחד - מעורב דתיים חילוניים, מכינות קד"צ בעלות דגשים חינוכיים וחברתיים ייחודיים וכיוצא-באלה.
רקע - המכינה ביפו
בשנת 2003 יזם מנכ"ל התנועה הרפורמית מר אירי קסל את הקמתה של המכינה הקדם צבאית של התנועה ביפו. המכינה החלה את צעדיה הראשונים בשנת הלימודים תשס"ד, עם קבוצה של 7 בנים ובנות אשר גרו בדירת מגורים ביפו. למדו עבדו והתנדבו במסגרות שונות. בשנת תשס"ה התחלנו עם 6 בנים ובנות, ועדיין הרגשנו מגששים באפילה. אבל הפריצה מתחילה בשנת תשס"ו כשהשנה נפתחת עם 16 בנים ובנות הגרים בשתי דירות ביפו, לומדים ומתנדבים ביפו, ומתחילים להרגיש שנוצר משהו. הכיוון החיובי נשמר, ובשנת תשס"ז התחלנו עם 25 חברי מכינה, מצאנו מבנה אחד שניתן לשכור בו 4 דירות ויותר, פיתחנו את תכנית הלימודים והקשר עם המישלמה ליפו ואגף הרווחה הולך ומתחזק. בשנת תשס"ח התחלנו עם 30 חברי מכינה, תכנית לימודים מגוונת ביותר, התחלה של פעילות בוגרים (כ – 50 בוגרים). בשנת תשס"ט התחלנו עם 35 ומתוכם לראשונה 2 חברות מכינה מארה"ב, והנה אנו בפתחה של שנת הלימודים תש"ע- אני פותחים עם 45 חברי מכינה (אחת מארה"ב), שיפרנו את תכנית הלימודים, נכנסנו לשתי דירות נוספותבבניין, מחשבות לתכנית שנה ב ולתכנית לאחרי צבא, ובמחשבות לקראת תכנון אדריכלי למבנה המכינה שיוקם ביפו במהלך שלוש השנים הקרובות.
חזון ומטרות
כולנו שותפים ומרגישים חלק מצה"ל ורוצים שחייליה ומפקדיה יהיו ערכיים, מוסריים, עם ראש גדול. חיילים ומפקדים שיודעים, מבינים, ומתמודדים, והכל בשיח בוגר וברמה גבוהה. חיילים ומפקדים שמושכים קדימה, נכונים לכל משימה ומבינים את הצורך והמשמעות של צבא במדינת ישראל שיהיה חזק בכל המובנים.
לכן אני גאה ושמח לעמוד בראש המכינה ולחנך קבוצה של צעירים וצעירות ש: יודעים ומבינים את אתגריה הביטחוניים והחברתיים של מדינת ישראל, חווים מנהיגות ורוצים להנהיג ולהוביל קבוצה/חברה/עם למקום טוב יותר ונכון יותר. מוכנים גאים ומרגישים בעלי זכות לקראת שרות משמעותי בצה"ל. יודעים ומכירים את גווניה של התרבות היהודית, מכירים את ההיסטוריה ומבינים את השתלשלות הדברים וסדר הדורות. יודעים מה זה סידור, תלמוד, חסידות, שבת וחג. שמעו על אפלטון, הרמב"ם שפינוזה ואחרים.
מכירים לעומק ובאמת את ארץ ישראל על גבולותיה ולמדו על מלחמות ישראל המורשת ורוח צה"ל. יודעים היכן רמת הגולן, משגב עם, אלון שבות, רהט, יד מרדכי וקיבוץ יהל. מכירים את החברה הישראלית על גווניה השונים: החרדי שגר במאה שערים או בבית וגן, הציוני דתי שגר בגוש עציון ובת"א, הרפורמי והקונסרווטיבי מירושלים ומהערבה, החילוני שגר בקיבוץ, בעיר ובמושב, הערבי ישראלי שגר בשפרעם וביפו. והמוסכניק ממול לבית המכינה.
מבינים יודעים ומתמודדים עם המצוקות הקשות; להיות נכה בישראל, להיות ניצול שואה בישראל, להיות ערבי בישראל, להיות פליט בישראל, להיות עולה חדש מאתיופיה בישראל, להיות עני בישראל, להיות מיעוט ללא לובי בכנסת בישראל. מבינים יודעים ומתמודדים בשאלות של דת חילוניות ומה שביניהן, עניים ועשירים, אשכנזים וספרדים, נשים וגברים , הסכסוך הערבי יהודי, רוב ומיעוט, חלש וחזק, עולה וותיק.
במהלך השנה לומדים ורוכשים ידע, נפגשים עם חיילים ומפקדים בצה"ל, משוחחים עם מגוון רחב ככל שניתן בחברה הישראלית הדתית והחילונית. יוצאים למסעות בשביליה של ארץ ישראל להכיר ולדעת את הארץ. תורמים מזמנם ומתנדבים בקרב ניצולי שואה, במעונות יום של ילדים עולים, עובדים זרים, ערבים ויהודים. משמשים אח בוגר לנוער יפואי, מפעלים מרכז למידה אחה"צ ומרימים פרויקטים לקראת חגים ועוד. כל זה בשיתוף פעולה מלא של המישלמה ליפו (מר אורי יהל – מנהל פרויקטים בחינוך) ואגף הרווחה (מר ישראל אמיר-מנהל שירותים חברתיים בשער יפו).
חיי הקבוצה
כחלק מפיתוח המנהיג אנו מאמינים בניהול ובהנהגה עצמית ככל שאפשר עם הנחיה וליווי חינוכי מושכל של הצוות. מקרב חברי המכינה נבחרים גזברים, אקונומיים, וועדות ורכזי וועדות. בכל שבוע ישנם שני מתרגלים שבועיים האחראים להתנהלות של השבוע, להפעלות לתוספת תכנים נדרשים, ולהתמודדות עם אתגרים העולים מהקבוצה. הקבוצה קונה את המצרכים, מבשלת לעצמה ומנהלת תקציב אוכל ואחזקה שוטפת. בכל שבוע ישנו ערב וועדות לתכנון משימות בליווי של איש צוות, לכל חבר מכינה ישנו חונך מקרב הצוות, ואחת לשבוע נפגשים לדינאמיקה קבוצתית. הקבוצה גרה בבית ומנהלת חיים של בית משפחה/קהילה עם מסגרת וחוקים שנקבעים על ידי הקבוצה: מעמדים ותפילות, כשרות, התנהגות, שמירת שבת, יחסים שבינו לבינה ועוד.