לפני שאני אכתוב לכם מה בדיוק היה בשבת שמיניסטים אני מרגישה מן צורך להגיד שזה ממש מוזר שכבר היא התקיימה. אני חייבת לציין שכשראיתי את השמיניסטים מגיעים יכולתי להיזכר בדיוק מה קרה לפני שנה כשאני נכנסתי בדלת הלבנה של הבניין הירקו מלאה פקלאות ומרוגשת. וכן, זה ממש לא הוגן שעוד לא התחילה השנה וכבר מתחילים להרגיש סימנים של סוף! אז אחרי רצף נוסטלגיה מצד כל המכינה על איך עברה עליהם השבת שמיניסטים ואיך הם היו מפוחדים בפעילות הפתיחה, ואיך נרדמה להם הרגל כשהם ישנו בספה של דירה ד' ושאר מעשיות מצחיקות שהופכות למצחיקות עוד יותר בראיה לאחור. אז ממש כמונו, גם בשבת הזאת נכנסו השמיניסטים למרכזית א' אירע שנרשמו והניחו את הציוד שלהם באחת הדירות (שצוחצחו היטב לקראת המאורע). עברנו פעילות פתיחה מצחיקה במיוחד שבה גילינו קצת פרטים אחד על השני וחלקנו גילינו גם קצת פרטים על עצמנו ועל האנשים שאנחנו מגדירים "משפחה וחברים". אחרי שהתלבשנו יפה עם חולצה לבנה ולבוש חגיגי יצאנו יחדיו, שמיניסטים ומכיני סטים לקבלת שבת חווייתית במיוחד. עסקנו קצת בשבת ותפילה והכנסנו גם קצת תוכן על איך מקבלים החלטה מיד אחרי הריגוש והאווירה הטובה ישבנו כולנו לארוחת שישי טעימה במיוחד. כן, כן, קציצות העוף מהווים תחרות לא פשוטה לאוכל של אמא. אחרי שמילאנו את הקיבה יכולנו סוף סוף להתחיל ללמוד. אחרי חברותא מוצלחת העוסקת קצת בדחיית שירות ובמושג הפראייר אצלנו בחברה עברנו לפעילות ערב מאוד מלהיבה. אחרי תחרות עקובה מדם מי יותר טוב, חום או לבן, הלכנו לישון ולהתכונן למחר.
את יום שבת בבוקר פתחנו בים בארוחת בוקר שחבל על הזמן; קצת שרנו ושיחקנו ונהנו מהנוף וחזרנו לשיעור מעניין בטירוף. עסקנו בחברה בישראל וגם בתקשורת וגם טיפה בכלכלה וגילינו המון דברים חדשים על מה באמת קורה במדינה. יצאנו לסיור ישר אחרי השיעור וראינו את יפו ממקומות חדשים, גם כאלה רצת פחות מוכרים, קראנו גם כמה קטעים וחזרנו למכינה עייפים אך מרוצים. אחר כך אכלנו צהריים וקיבלנו כוחות (זה הזמן להודות לוועדת אקונומיה על כל הארוחות).
ישבנו ביחד, מכיניסטים ושמיניסטים ודיברנו קצת ת'כלס מה בדיוק עושים. ישבנו במרפסת עם ראש המכינה שהסביר לנו בקצרה – שאנחנו חייבים לדחות את הצבא בשנה. סיכמנו שבוע ועשינו הבדלה ונפרדנו לשלום מסופ"ש עמוס נורא. מרוגשים ומרוצים ומקווים שנהנתם צוות גיוסים ובכלל מחזור ט' מכינת תל"מ
