
לצפייה בתוכנית הלימודים של הטרימסטר הראשון לחץ כאן
אמנות
זהר סיטנר
בקורס נלמד חברה ותרבות ובעיקר אמנות. נלמד נושאים מגוונים ונביט בהם במשקפיו של האומן. נעסוק בלימוד עיוני, נפגש עם אומנים מקומיים, נסתובב ביפו ונבקר בתערוכות וכמובן - זמן ליצירה. דוגמאות לנושאים שנלמד ובהשראתם ניצור: יפו, ה"אחר", הגוף", ה"קבוצה", מקומות בישראל ועוד.
תרבות אסלאם
איהאב בלחה
במהלך השנה נפגש עם מורה מיפו שילמד אותנו את התרבות הערבית, את המנהגים, את לוח השנה של המוסלמים והנוצרים, ואת החגים והימים המיוחדים לאורך השנה. נלמד קצת מהשפה "ערבית מדוברת" כדי ל"הסתדר במכולת השכונתית", וכדי להבין את החברה והשכונה שבה אנו פועלים.
בית מדרש
הקבוצה
במסגרת בית המדרש באה לידי ביטוי היצירה והלימוד העצמי של חברי המכינה וכל זה בהנחייתי ובליווי של דוגמאות בתחילת השנה ומהר מאוד כל חבר במכינה מכין בית מדרש ומלמד את הקבוצה. בית המדרש יכול לעסוק בטקסט מהעת העתיקה, בשתיקה, בהליכה, בכל דבר משמעותי, מעניין, מקורי ויצירתי ובעיקר מלמד את המכין ואת הקבוצה.
דילמות מוסריות
אהרל'ה פוקס
בקורס זה נלמד לשאול שאלות ולפצח בעיות, דילמות מוסריות כשמספר ערכים מתנגשים זה בזה כגון: בטחון המדינה מחד וזכות האדם לכבוד מאידך, נדון במושג "בצלם אלהים", ננסה לחדד את הגבולות של מותר ואסור, של מוסר אישי וחברתי. במהלך הקורס ננסה להגיע לאחד המחסומים ביהודה ושומרון לשוחח עם החיילים והמפקדים, לשמוע מהמתיישבים במקום הן היהודים והן הפלשתינאים ולהבין את המורכבות והבעייתיות שלהן נחשפים חיילי צה"ל היום ומחר אנחנו חברי המכינה.
חברה ותרבות ישראלית
מאיה קוסובר
הקורס עוסק בסוגיות היסוד אשר מאפיינות את החברה בישראל – בראי התרבות, ובעיקרה הטלביזיה והקולנוע הישראלים. בקורס החניכים יצפו בסרטיי עלילה וסרטים דוקומנטאריים ישראליים ודרכם יעסקו, בין היתר, בנושאים הבאים: יהדות-דמוקרטיה, עלייה, מרכז-פריפריה, חידוש-מסורת, ה'אחר' בחברה הישראלית, מיעוטים חברתיים, פערים כלכליים, התבגרות בשנות ה-2000, מקומה של התקשורת בחברה הישראלית, חדשות אקטואליה בידור ומה שביניהם, הדיאלוג שבין החברה והיחיד, דמויות ויצירות שעיצבו את פני התרבות הישראלית, אירועים ואנשים מרכזיים בחברה הישראלית, הגיוס לצה"ל, מלחמות ישראל - השפעתן על התרבות ועוד... על אף שהתחום האומנותי בו נתמקד הוא הקולנוע, בקורס משולבים קטעי ספרות, שירה ומחזאות ישראלים, מטרתם של הכלים האומנותיים (מלבד ההיכרות עמם) הינה לעורר ולחדד את עיניו / עיניה ואוזניו / אוזניה של הצופה והקורא/ת ולכוונם לשאילת שאלות.



יהדות מתקדמת וזרמים ביהדות
ליאורה אזרחי-ורד
קורס המלמד את הרקע והתהליך ההיסטורי, האידיאולוגי והתיאולוגי. להתפתחות הזרמים ביהדות בעקבות המפגש עם המודרנה. הקורס יתמקד בעיקר עם התפתחות הרפורמה- הוגים מרכזיים, מנהיגים חשובים ומרכזים של התנועה העולמית אך יבחן גם זרמים נוספים. הקורס הוא בחלקו עיוני יותר ולימוד איתי אך משתף גם מרצים אורחים משלל הזרמים אך עם דגש רב יותר על רבנים מהתנועה ליהדות מתקדמת בתחומים שונים.
יוגה
עדי ברזיס
יוגה היא השקטת תנודות התודעה' כך פותח פטנג'לי את ה'יוגה סוטרה', הטקסט המכונן עתיק היומין של היוגה.' במהלך התרגול המשותף נתוודע לעקרונות המרכזיים של תרגול היוגה בהם: הנשימה, תנועה בליווי הנשימה, השתרשות, התארכות והתרחבות. נתנסה באפשרות הקסומה של להיות "כאן ועכשיו", ונתוודע להשקטה פנימית דרך התרגול הפיזי, מתוך אמונה שלמה בקשר הבלתי נפרד בין גוף ונפש. ..
ציונות והגות ציונית
מיכה שלוי
ימי המדינה שבדרך - קורס אינטגרטיבי הממקד את תשומת הלב בשלוש תקופות: העליות השניה והשלישית והישוב בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה: 1904-1918 ימי המרד הערבי: 1936-1939 ובין מלחמת העולם למלחמת העצמאות. הציר המוביל את לימוד התקופה הראשונה: הסיפור 'המוצא' של י.ח.ברנר. הציר המוביל את הלימוד של התקופה השניה: ספר הזכרון בעריכת ברכה חבס ובעיקר המבוא 'מדור לדור ' שנכתב על ידי ברל כצנלסון. הציר המוביל בלימוד התקופה השלישית: יצירותיו של אלתרמן ובעיקר 'שמחת עניים סביב כל יצירה הוכנה מסכת העוסקת בין השאר; בדפוסי מנהיגות, בדילמות מנהיגותיות במיתוסים ובאתוסים שהנחו את המנהיגים והמתיישבים, אופייה של החברה והמדינה שבדרך, היחסים עם ערביי ישראל ועוד.
אלחנן שילה
נבחן את דמותו של ה"יהודי החדש" וזיקתו המורכבת למסורת. נלמד באמצעות כתבים נבחרים של אחד העם, ברדיצ'בסקי, הרב קוק, וא.ד גורדון. נציג ונבין את העמדות של ההוגים הציונים הללו ונרכוש כלים לבניית זהות ציונית במאה ה - 21. זהות המודעת לעצמה ולצורה הדיאלקטית והמורכבת שבה היא מתייחסת לעברה.
מסכת העצמאות
תמר דובדבני
מגילת העצמאות - אחד מסמליה של מדינת ישראל, של הריבונות היהודית והדמוקרטית – נשכחה מעט בששים השנים האחרונות. מה כתוב שם? מה לא כתוב שם? למה התכוונו המחברים והמנסחים, ולמה אנחנו מתכוונים כשאנו קוראים בה? במסגרת השיעור נקרא בסעיפים השונים של מגילת העצמאות וננסה להבינם לעומקם – מה היו הכוונות שמאחורי הבחירה במילים השונות? מה היו השאיפות שמסתתרות בביטויים המסוימים? האם אלה כוונות ושאיפות שאנחנו היום מסכימים להן? כיצד נוהגת מדינת ישראל בימינו והאם היא מיישמת את הכוונות ומגשימה את השאיפות? נלמד את המגילה באמצעות מקורות שונים ממרחבי התרבות היהודית (תנ"ך, חז"ל, ספרות עברית) ומן התרבות הכללית העולמית, וננסה לרדת אל שורשיה, כדי לצמוח מהם אל חיינו במדינת ישראל של ימינו.
מעגל השנה היהודית הלכה ,קבלה, וחסידות
קורס בית מדרשי זה משרת כמבוא לעולמה של ההלכה היהודית אך גם כעיון מקיף של חגי ישראל ומעגל השנה היהודית. התלמידים/ות ילמדו על המסורת ההלכתית ואת מבנה הדיאלוג ההלכתי, יקנו הכרות עם הז'רגון הטכני ,טרמינולוגיה ואוצר מילים שבאים לידי ביטוי בהלכה היהודית, נעמוד על ההבדלים בין "הגיון הלכתי" ומודוסים שונים של מחשבה, דברים אלו יומשגו דרך סוגיית הכשרות כפי שזו באה לידי ביטוי בתלמודים ובספרות הפוסקים זאת כדי לאפשר הבנה ורקע של עולם ההלכה . לאחר מכן ולמשך כל הקורס נעקוב אחר ונלמד את חגי ישראל בסוגיות נבחרות מתוך קונטקסט פנים הלכתי וחברתי-דתי פתוח ורחב , ומתוך התייחסות למסורות הקבליות ,החסידיות והליבראליות על המשמעות הפנימית של המצוות, ומתוך רלוונטיות לחיי ימינו אנו.
מעורבות חברתית
עובדת סוציאלית בשיתוף ליאורה אזרחי-ורד
קורס מעשי המלווה את תחום ההתנדבות במכינה במישורים הבאים: א. ליווי של תהליך ההתנדבות האישי של כל חניך- העלאת דילמות עקרוניות, עזרה בהתמודדות של המתנדב החדש במערכת ארגונית חדשה, עבודה מול אוכלוסיית היעד, ועוד. ב. ליווי ועזרה בארגון פרוייקטים חברתיים של המכינה, משלב העלאת הצרכים והרעיונות ועד הפקת הלקחים.ג. עבודה מול גורמי הרווחה- עובדים סוציאלים וקהילתיים ועוד.

משפטים
עמית דת
מה ההבדל בין משפט פלילי ומשפט אזרחי? באילו עניינים מטפל בג"ץ ובאילו בית המשפט העליון? מהם הכללים החלים על חיילי צה"ל המשרתים באזורים שריבונות המדינה לא הוחלה עליהם? האם מותר למדינה להחזיק ב"קלפי מיקוח" לצורך החלפת שבויים? כיצד פוסק בית המשפט בתביעה בגין גרימת נזק שגרם מורה לתלמיד? מהו מעמדה המשפטי של "ידועה בציבור" לעומת אשה נשואה? מה "חזק" יותר - מעמדו המשפטי של חופש הביטוי או הזכות לפרטיות? מהי "המהפכה החוקתית"? "משפטים" ו"עריכת דין" נתפסים כמושגים מקצועיים ומרוחקים (שלא לומר משעממים), למרות שתחומים רבים המטופלים במסגרתם נוגעים לכל אדם ואזרח: בעיות מתחום המשפחה, העבודה, יחסים שבין אדם לחברו, החיים הפוליטיים והציבוריים, השירות בצה"ל ועוד... במהלך המפגשים ננסה להכיר ולטפל בכמה סוגיות מרכזיות מתחומי משפט שונים, בעזרת מקרים שאירעו בעבר ואירועים אקטואליים. מעבר להיכרות עם תחומי המשפט השונים ועם הבעיות האופייניות להם, ננסה להכיר דרכם גם מושגים וכלים חשיבתיים בולטים המשמשים בעבודה המשפטית, אשר עשויים להיות שימושיים בחיי היום-יום.
סיורים ביפו
יפתח לנדאו
אחת לשבוע נצא לסיור לימודי חוויתי ביפו ובסביבותיה. נשמע ונלמד על הספורים שמאחורי שמות הרחובות, נשיר את ההיסטוריה, נפגש עם תושביה של יפו היהודים והערבים, המוסלמים והנוצרים, נכיר את יפו ביום ובלילה ונלמד להכין סיור, להעביר סיור וללמד את יפו למשפחה ולחברים.
פרשת השבוע
יהושע אנגלמן
נלמד לקרוא את פרשת השבוע באמצעות הפרשנות החסידית. להכין דרשה, הגיג, רעיון לקראת שבת. את הקריאה המקורית של כל אחד ואחד בפרשת השבוע.
אור זוהר
נפגש ללימוד בפרשת שבוע למצוא ולשמוע את הקול הפנימי של כל אחד ואחד. הלימוד ישולב בקריאת פרשת השבוע, טקסטים קבליים, מוסיקה כתיבה ותנועה.
פילוסופיה וקולנוע
יורם רון
מטרת הקורס היא להקנות לתלמידים מושגי-יסוד בפילוסופיה כללית ובמחשבה יהודית מודרנית דרך סקירה של נקודות ציון מרכזיות בתולדות הפילוסופיה המערבית והתעמקות בסוגיות פילוסופיות מרכזיות. בנוסף להיכרות עם סוג הבעיות שבהן עוסקת הפילוסופיה ופיתוח חשיבה ביקורתית, הקורס יבחן את הדיאלוג שנוצר בין ההגות המערבית לבין ההגות היהודית ובמקביל יציג מספר דוגמאות לאופן שבו מטופלים נושאים פילוסופיים באמנות ובעיקר בקולנוע. השיעורים יכללו קריאה בטקסטים נבחרים, הרצאות, דיון וצפיה בסרטים.
תלמוד
תמר דובדבני
ספרות חז"ל, והתלמוד בתוכה, הם הטקסט המכונן של התרבות היהודית. במשך אלפיים שנה למדו יהודים את הטקסטים האלה, שיננו את תונם, ניסו להבינם, והוסיפו עליהם פרשנויות ודרשנויות משל עצמם. במסגרת השיעור, נלמד גם אנחנו סוגיות בספרות חז"ל, נכיר את המקורות השונים המרכיבים אותה – משנה, תוספתא, מדרש, תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי – וננסה להוסיף עליהם פרשנויות ודרשנויות משלנו. נקודת המוצא של הלימוד היא החיבור בינינו הקוראים לבין הטקסט – מה אומר לנו הטקסט? מה הוא מלמד אותנו במילותיו ובשתיקותיו? האם הוא משפיע עלינו, ואיך? האם נוכל אנחנו להשפיע עליו? מבחינתי, הלימוד בחברותות (זוגות) מאפשר לכל אחד ואחת מן הלומדים/ות לשמוע ולדבר. זו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הטקסט, והיא אינה מאפשרת בריחה ממנו. לכן, עיקר השיעור יילמד בחברותות, ולאחריהן נקיים שיעור משותף, שיהווה מעין סיכום של הנלמד.
תפילה ושיעור תפילה
שיראל הורוויץ
מטרות: להכיר את מבנה התפילה, צורתה והמקורות שלה. להבין את ההיגיון העומד מאחורי הדברים, למצוא נקודות חיבור אישיות לתפילה המסורתית ולהבין את נקודות המחלוקת. מתוך כל אלה לראות אם וכיצד אפשר להכניס את המימד הזה לחיים שלנו.
תוכן התפילה: ההיסטוריה של התפילה האורתודוכסית, מה היא מעידה על עצמה, איך ולמה הדברים התקבעו, מהן נקודות החיבור ומהם נקודות המחלוקת האישיות של כ"א מאיתנו עם התפילה. כוחה של מילה, משמעות הזמן, על גברים, נשים ומה שביניהם ומקומה של קהילה בחיבור אישי עם האינסוף.
צורה: אקססורייז של תפילה – מקום כינוס, קביעת עיתים, יחיד וקהילה, תנועות גוף, שירה וניגון, טלית, תפילין ועוד.
בנוסף, יחד עם הבחינה השכלית של כל האמור לעיל ניגע ונתנסה בניגונים וטקסי תפילה מהמסורת היהודית וממסורות תפילה אחרות.
מירה רגב
מטרות: הכרות עם תפילת שחרית (טקסט הבסיס סידור "העבודה שבלב" ) התנסות בתפילה. ביסוס המקום של התפילה ברפרטואר האישי והקבוצתי. יישום הלימוד על ידי עריכת והנחיית תפילות בקבוצה. פתוח שפת תפילה אישית ושל הקבוצה. נלמד את המבנה הכללי של תפילת שחרית ונתעכב על היחידות השונות: ברכות השחר, פסוקי דזמרה, שמע וברכותיה, עמידה, עלינו לשבח, קדיש. נכיר ניגונים, מדרשים, קטעי ספרות והגות שמרחיבים את החוויה וההבנה של הטקסטים. נלמד מקורות ראשוניים של חלק מהתפילות ונעמוד על החידושים המרכזיים של העבודה שבלב לעומת רינת ישראל. תוך כדי לימוד חלקי התפילה נעלה שאלות קלאסיות וחדשות: קבע ותחנונים, כוונה, לשון יחיד/ רבים, לשון זכר/נקבה, ישראל ומדינת ישראל, אמת בתפילה ועוד. בחלק הראשון של השנה הדגש יהיה על לימוד פעיל, משתתף וחווייתי של טקסטים. בחלק השני של השנה הדגש יהיה על עריכת ויצירת תפילות, שליחות ציבור בקבוצה והתנסות בקבלת והעברת משוב.