על השבת פתוחה ועל העבודה
פוסט מאת שירה לוי, חניכת מחזור יב, חברה בוועדת גיוסים. רצית להיות בועדת גיוסים. פתאום את נמצאת שם, את מדמיינת איזה כיף יהיה לראיין אנשים, לקבוע מי כן ומי לא, לעשות קצת צחוקים וכיף. ואז מתחילה העבודה, ופתאום את מוצאת את עצמך עם רשימה של 100 שמיניסטים שצריך להתקשר אליהם, רובם לא עונים, חלקם מתלבטים, הרוב באים. את צריכה לקבוע את הימים הפתוחים והשבתות הפתוחות. לחץ,בלאגן ועם זה התרגשות בכל פעם כשבאים שמיניסטים ליום פתוח ונכנסים אל המכינה שאולי הם יהיו חלק ממנה שנה הבאה. התחלנו לעב


חלום על חסה, דגים, חממה וקיימות
מאת- איתמר קרן (חניך שנה ב') אז אחרי שהמכינה התברכה בבריכה אקולוגית ופינת ישיבה מקסימה בשנה שעברה , ואחרי שהשנה הוקמה על גג המכינה, סוכת קבע שמשמשת ככיתת לימוד חיצונית , מרחב לקבלות שבת ולישיבות בפנאי .. המיזם הבא שלנו הוא גדול מהחיים וראשון מסוגו ברחבי העיר , להקים חממה בת קיימא על גג המכינה ! שתהווה גם משתלה לגידול צמחי נוי ותבלין וגם לגידול ירקות לטובת חניכי המכינה דרך חקלאות עירונית.. למה ? כי אפשר , ובעיקר כדי להראות לחניכים ולסביבה שאפשר , דמיינו לעצמכם מצב בו אתם חניכי


"כשאת מדמיינת מכינה, מה את רואה?"
המכינה בשבילי, מאת איילת שני כשאת מדמיינת מכינה, מה את רואה? אני רואה אנשים שכל הזמן עושים. חצי סופרמנים שעושים הכל. ואז את מתחילה את המכינה וחושבת לעצמך "איך אני אוכל להיות כמוהם? הם היו כאלה וואו ואני בחיים לא אהיה כזו" את מקווה להיות חצי ממה שהם היו. את רוצה להיות בולטת ומקובלת ולהיות הכי מוצלחת בעולם, את רוצה לקרוע את המכינה בשיניים, להיות הרמבו של המחזור שלך. ואז את מגלה שיש עוד 53 אנשים איתך. 53 אנשים כישרוניים, חכמים, מיוחדים ומהממים. את מבינה שאת לא בולטת כל כך כמו שח

