מאת עמית מלמד דמיינו את הסיטואצה הבאה: מכינה קדם צבאית של 56 נערות ונערים בני 18 שגרים בצפון יפו מגיעים לנגב יושבים על האדמה בחצי עיגול מול נוף מדברי מטורף בפארק שליו אנדרטה להנצחת חללים לידינו סגן מפקד אוגדת עזה לשעבר מרצה לנו על עזה שנראית באופק במרחק של 4 דקות ריצה בלבד כשכל דקה נשמעות יריות ברקע מהמתווח הקרוב. זו רק אחת מהסיטואציות ההזויות שנתקלנו בהן בסמינר דרום. במשך חמשת ימי הסמינר חיינו בנגב שמהווה כ 60% משטחה של מדינת ישראל. כל יום עסק בנושא אחר- ביום הראשון שהינו בס

.מאת שיהן בן צבי, חניכה במכינה .תפילה בשבילי זה להפוך מחשבות למילים .תפילה בשבילי זה לדרוש מעצמך מאמצים .תפילה בשבילי זה זמן להתחבר לעצמי .תפילה בשבילי זה מקום להודות לאנשים שסביבי ,תפילה בשבילי היא לא דבר דתי .אני מודעת לכך שתפילה אמורה להיות משהו אלוהי אבל תפילה בשבילי זה דבר אנושי ,כולנו צריכים להוקיר תודה ,כולנו צריכים לתרגם הרגשה .לקחת זמן ולתת מקום להכל לעלות .עוזרת לך להתפתח ולהפוך לאדם שהיית רוצה להיות

.מאת גלי הר גיל, חניכה במכינה .אז בדיוק לפני שבוע ויומיים, הרמתי עם מירה סוכת שלום בשמיים .איהב איחר בשעה, ובקהל היו רק יהודים אבל בכל זאת קיבלתי המון פרגונים חמודים ,כי כשרבה, כומרית ושייח מוסלמי שרים שיר תפילה לשלום עולמי אי אפשר להישאר אדיש אפילו אם אתה אחרי שבוע כ''כ מתיש .אז אסכם ואומר תודה לכולם על שיתוף הפעולה, הפכתם בשבילי את האירוע להצלחה גדולה

מאת גל חג'ג' .הגענו להר, לא יודעים במה מדובר .דיבורים על הקפות, רפורמיים ובית כנסת אחד גדול .ישבנו, הקשבנו, למדנו, שיתפנו עד לאירוע עצמו .שמחת תורה, מה זה בכלל? הקפה ועוד הקפה ועוד הקפה עד לשביעית .כולם שמחים, שרים, להקת הבית שלנו מנגנת, בוגרים ונראה שכל ההר כבר התעורר לחיים .כל השמחה נגמרה בערב מפנק במשפחות הישוב, סיפורים, מסורות, מכינה שכזאת .אז לסיום נגיד תודה ליישוב שאירח אותנו הצורה מדהימה ולשי רונן שאת הכל ארגנה וגרמה לשהותנו להיות מרנינה

.מאת דביר זילבר, חניך במכינה .גרפיטי .איזו מחאה, כמה אמנותי ,קשקושים, פוסטרים ,היפסטרים ,בתי קפה, מסעדות, ברים .אריתראים וסודנים .ופיליפינים ...מהגרי עבודה, מבקשי מקלט, פליטים .בני אדם ,מנקי רחוב .זבל ,בתי יוקרה .בתי חורבה ,גן לוינסקי, כולו שחור .חום, ירוק, כל הצבעים .סטפה בכיס, מקבצי נדבות .נרקומנים ,רזון, גמגום, חולשה .אפשר פיתה עם שוקולד? לא אמר בבקשה ,חיים בלי שאיפות ,בן אדם מוריד מכנס באמצע הרחוב .פחית מיץ ליצ'י ,וואו איזו תחנה, טינופת וזוהמה ,בוא

היי קוראים לי יוחאי והשבוע רציתי להיות אישה. לא מהסיבה הברורה שנשים הן המין החזק אלא כי השבוע עבדתי במלון דן. כל השבוע האחרון הדבר שהתלוננתי עליו הכי הרבה זה העובדה שאני גבר, במלון דן הגברים מרימים שולחנות, הגברים מרימים כיסאות, הגברים מרימים בקבוקים, הגברים צריכים להיות גברים, הם צריכים לסחוב דברים כבדים, כי גברים חזקים יותר פיזית מנשים, זה מדעי, הם צריכים להדליק גזיות, כי גברים לא מפחדים מאש, הם צריכים להרים מיחמים, כי מה זה כבר מים רותחים כשאתה גבר? וכשאתה מעיז להגיד שקשה

מכירים את זה שאתם הולכים בטבע, נהנים מהנוף הירוק והציפורים המצייצות ולפתע מגלים שאתם לא יודעים איפה אתם? .במהלך סמינר ניווטים נקלענו למצב כזה יותר מדי פעמים.. אבל למזלנו היינו מוכנים מראש .מצוידים במפה, מצפן ומד קואורדינטות, יצאנו לנווט באזור שדמות דבורה ולמרגלות הר תבור התחלקנו לחוליות וכדי שלא נלך לגמרי לאיבוד התלוו אלינו חניכי שנה ב' שהדריכו ולימדו אותנו את תורת .הניווטים הלכנו בשדות, עברנו ליד כרמים, קטפנו תפוזים ונהנינו משינוי האווירה הסואנת ביפו לאווירה נעימה ורגוע