כריסמס בשבילי הוא חג מיוחד במינו. הוא זמן להתקבץ יחד כמשפחה, כאשר בחוץ יש רק קור. אני חוגג כריסמס מאז שאני זוכר את עצמי, החג תמיד ייצג בשבילי תחושה של חום, קרבה ואהבה, ובנוסף לכל זה, זו תקופה של שמחה. מעבר למתנות והחומריות שבדבר, מסתתרת אמת של טוב לב וחיבור לכל דבר.

סוף הוא התחלה של דבר חדש, וכל שנה אנשים מסביב לעולם מציינים זאת בדרכים שונות. בניו יורק מביטים לעבר הכדור, בוייטנאם נהוג לזרוק דג לנהר ולרוסיה יש את הנובי גוד. כל שנה מחדש אנשים מביטים על השנה העוברת ומנסים לשפר את התנהגותם לשנה החדשה, לעשות יותר כושר, לאכול יותר בריא, לעשות יותר כסף, להפסיק לעשן ולתקן את התקרה שמצליחה לחמוק כל שנה מחדש. אני מציע מנהג חדש, במקום להסתכל על כל מה שלא הצליח בשנה שעברה לבוא לקראת השנה החדשה בידיעה שהשנה הקודמת גם היתה מוצלחת, ובמקום רק למצוא מקום

שנייה לפני שיוצאים לחופשה ונפרדים לכמעט שבוע אחד מהשנייה, רצינו לעשות יום כיף ומגבש ולשמוח ביחד. ביום שארגנה וועדת תרבות ורוח, עשינו מלא פעילויות מיוחדות- התחלנו במשחק בינגו המוני עם חידות על חנוכה ונזכרנו בכל מה שלימדו אותנו בגן, הכנו חנוכיות ונרות שהראו לנו שבכולנו יש יצירתיות ורק צריך לעודד אותה לצאת, הכנו את הסופגניות הידועות של סבתא של שחר ק. ולמדנו סופסוף מה זה אומר תרבוליות (תנסו לנחש, התשובה בסוף הקטע). אירוע השיא היה בערב, כשההורים שלנו הגיעו למכינה. עשינו מעמד חגיגי

נובי גוד או בפירוש שלו לעברית, "השנה החדשה", זה חג שאני חוגגת מאז שאני זוכרת ,את עצמי, רק עוד חג. בתור ילדה לא ראיתי אותו כמשהו שונה או מוזר. הצבנו עץ קישטנו והדלקנו חנוכייה. נורמלי לגמרי. ואז התבגרתי והבנתי שזה לא משהו שקורה בכל בית. יש כאלה שהתלהבו מזה ויש כאלה ששנאו את זה. היתה תקופה קצרה ביסודי שהכחשתי בפני הכיתה שאני חוגגת אותו כי זאת הייתה "בושה", הם לא הבינו ,אני לא הבנתי ואז זה עבר ובמקום להיות מקור לבושה זה הפך לגאווה. הבנתי את מהות החג ולמה אני חוגגת אותו. זאת השנה

זה התחיל לפני חודשיים כשרעות הודיעה לנו שעכשיו אנחנו מתחילים לעבוד על מאירים את יפו .אף אחד מאיתנו לא באמת הבין את הסדר גודל והמשמעות של היום הזה .אז התחלנו בטלפונים, בהעלאת רעיונות, בבניית התוכן ובתכנון של כל מה שהולך לקרות אבל ברגע האחרון כל התוכניות השתנו בגלל הגשם. אז אגרנו את כל המוטיבציה שהיתה לנו וביומיים אינטנסיביים ולחוצים במיוחד שינינו הכל. ואז הגיע הרגע- בבוקר התחלקנו לשלושה איזורים לפי המיקום של ההתנדבות שלנו והלכנו לשמח ילדים במועדוניות ולהדליק נרות עם קשישים ערי