מאירים את יפו
זה התחיל לפני חודשיים כשרעות הודיעה לנו שעכשיו אנחנו מתחילים לעבוד על מאירים את יפו
.אף אחד מאיתנו לא באמת הבין את הסדר גודל והמשמעות של היום הזה
.אז התחלנו בטלפונים, בהעלאת רעיונות, בבניית התוכן ובתכנון של כל מה שהולך לקרות
אבל ברגע האחרון כל התוכניות השתנו בגלל הגשם. אז אגרנו את כל המוטיבציה שהיתה לנו וביומיים אינטנסיביים ולחוצים במיוחד שינינו הכל. ואז הגיע הרגע- בבוקר התחלקנו לשלושה איזורים לפי המיקום של ההתנדבות שלנו והלכנו לשמח ילדים במועדוניות ולהדליק נרות עם קשישים ערירים. את היום סיימנו בפלאש מוב וצעדה מטורפת בתחנה המרכזית בה חילקנו פרחים, סוכריות וחיוכים לאנשים
עד אותו יום התעסקנו בתכנון הבלתי פוסק, רבנו, התייאשנו, שמחנו אבל לא הבנו כמה משמעותי היום הזה בשביל כל האנשים ששימחנו
אני זוכרת שהבנתי את זה כשהיינו בבוקר, במרכז יום לקשיש בדרום יפו, כשקשישה אחת בשם רחל אמרה לי כמה היא שמחה ומתרגשת בגלל שבאנו. פתאום הבנתי שמעבר לארגונים הרבים עומדים אנשים שבאמת מתרגשים ושמחים ממה שהכנו בשבילם. הבנתי
שבאמת הצלחנו להאיר ולשמח מקומות שחיכו לנו ביפו
